אחת מההתנהגויות של ילדים הסובלים מהפרעת חרדה או שמאובחנים על הרצף היא חזרתיות. הם נוטים לחזור על אותה מילה או אותו משפט- בדרך כלל זה נועד בשביל לעשות לעצמם סדר בראש או להרגיע את עצמם.
החזרתיתות יכולה להיות חזרה על אותה שאלה שוב ושוב ושוב או חזרה על אותה מילה עוד פעם ועוד פעם ועוד פעם. לפעמים הם אפילו מסבירים שוב ושוב (ושוב) מה הם עושים.
וגם כאשר עונים להם או מסבירים להם- הם לא תמיד מפסיקים. ולפעמים אם הם נלחצים או שחל שינוי כלשהו- זה מתגבר ומתמשך.
משגע? מאוד. מייגע? מאוד! מה עושים????
האמת שאין הרבה מה לעשות. כאמור, ברוב הפעמים החזרתיות נובעת מחרדה וסוג של מנגון הרגעה עצמית. לא תמיד אפשר להפסיק אותה ולא תמיד שווה בכלל לנסות. אם אתם יודעים למה היא קורת- נטרלו את המקור המלחיץ על מנת להוריד את מפלס החרדה. כמו כן התכוננות מראש, הסבר חוזר על מה הולך לקרות ומה קורה ומה יקרה גם יכול לעזור. צריך גם המון (המון, טונות של ) סבלנות בשביל לא לענות או לענות ברוגע על אותה שאלה שוב ושוב.
אבל עזבו רגע בצד את ההתמודדות עם הילד. איך אתם פורקים את התסכול?
אני מצאתי דרך משעשעת במיוחד. לפעמים אני פשוט עונה לו באותה הדרך. הוא אומר משפט ואני עונה לו את המשפט בשאלה. או מסכימה אותו. זה מוציא אותו לרגע מהלופ של החזרתיות. בנוסף, לפעמים אני מבקשת מאמא שלי או מבנזוגי שיכינו לי קפה. קפה. קפה. קפה. בבקשה קפה. תכינו לי קפה... עד שזה מצחיק ואנחנו צוחקים ונרגעים. תנסו. זה משחרר!