כשאני היתי ילדה המילה 'חנונית' היתה קללה. מילה שאומרים בשביל להעליב מישהי או מישהו שאין להם חברים ואף אחד לא רוצה לשחק איתם כי הם...חנונים.
בכיתה ו' ילד אחד, שהציע לי חברות וסירבתי, החליט שהוא נוקם בי וסיפר לכולם שאני מחטטת באף וארגן חרם כיתתי. בגלל השם שלי הם קראו לי "חן החנונית" ושרו לי "חן חן חנונה". זה היה נורא. כל יום מחדש היה סיוט ע שלקראת סוף השנה פשוט הודעתי לאמא שלי שאני לא הולכת לבית הספר. למזלי אחרי החופש הגדול עליתי לחטיבה ורק כמה ילדים זכרו את זה אבל שכחו במהרה וחיי המשיכו הלאה. אבל המילה הזו נחקקה אצלי כעלבון נוראי.
השבוע יצא לי להעביר הדרכה בכיתה ו' בבית ספר באשדוד על 'כוחה של מילה'. אני מחלקת להם מילים מחמיאות ומילים שנחשבות מעליבות והם קוראים אותן בקול ומשתפים בהרגשה. אחת המילים היא 'חנונית' אבל מסתבר שהיום זו מחמאה! הם רוצים להיות חכמים, הם חושבים שזה מגניב להיות חנונים!
לא רק זה- מסתבר שיש כזו אופנה שנקראת 'גיק שיק' של משקפיים וחולצות משבצות, (גשר בשיניים זה קול!) וג'ינסים גבוהים. כל הסטריאוטיפים בסרטים ההוליוודים שראינו על הילדים החנונים הלא מקובלים כשהינו קטנים- היום זה מגניב.
אתם מבינים? עבורי זה עלבון, עבורם זו מחמאה. ולכן זה כל כך חשוב שנשים לב למילים שלנו! כי אולי לנו זה יראה כדבר שולי או אפילו מחמיא- אבל זה יכול להעליב מישהו אחר.
בכיתה ו' שלי בכיתי ימים ולילות בגלל המילה הזו. השבוע הבת שלי בכתה כי לא חושבים שהיא חנונית מספיק....
הסברתי לילדים, וגם לבת שלי כמובן, שלכל מילה יש כוח, משמעות, השפעה. ואם זה מחמיא לילד שקוראים לו חנון- זה מעולה. אבל אם זה מעליב ילד אחר- שלא ישתמשו במילה.
יש לא מעט מילים שהמקובלות שלהם השתנתה עם הזמן. כמו שרובם לא ידעו בכלל מה זה משקפופר כי הם לא משתמשים במילה הזו.
מילים משתנות. יוצאות מהאופנה, חוזרות לאופנה, נהיות שגורות בפינו בלי הרבה מחשבה. כל המטרה שלי בשיחות עם הילדים, וגם עם שלי- היא לחשוב לפני שמדברים.
אחרי שסיפרתי לבת שלי את הסיפור היא כבר לא משתמשת במילה 'חנונית' בגלל הזיכרון שלי, כי היא מבינה את המשמעות ואת ההשפעה של המילה.
גם אם היום להיות חנונית זה מגניב- זה יכול להשתנות.
תחשבו, לפני שאתם מדברים.
ואני אגב, מרכיבה משקפיים וממש אוהבת חולצות משובצות :-)