ילדים אוהבים להכניס דברים לפה. הם אוהבים לטעום. הילד שלי? בודק הכל עם הלשון קודם... כשהוא היה תינוק הוא היה זוחל לאורך הקיר ומלקק אותו, מתיישב בפינה ולועס... הרופא אמר שזה כמו כלבים- חוסר בסידן ולא להתפלא אם הוא יתחיל לאכול דשא בשביל העיכול. אז דשא הוא לא אכל אבל חצץ כן...
כבר מזמן הבנתי שאני צריכה לאפות ולבשל דברים בבית בכדי שיוכל לנסות אותם- כי את המרקם של הקרמבו הוא לא אוהב ופיתות לקח לו זמן להתחבר אליהן. אז התאמנתי ואפיתי פיתות בבית והכנתי קרמבו כל חורף.
ככה אני חושפת אותו למרקמים חדשים ואחרים אבל גם מאפשרת לו לבחור מה נעים וטעים לו.
כשאנחנו מכינים עוגיות או עוגות הוא ישר רוצה לטעום. להכניס אצבע או לשון אם אפשר ולטעום. מלוח, מתוק, רך קשה זה לא משנה לו. זה חייב לעבור את מבחן הלשון!
הכל טוב ויפה אבל מה קורה כשמכינים סליים? או יוצרים בחמר? הוא רוצה לטעום...
אז מצאתי מתכון שווה במיוחד לבצק שהוא גם כייפי וגם אפשר להפוך אותו לצבעוני וגם לפסל וליהנות וגם לאכול!
מה צריך בשביל הבצק?
1 גביע של קוטג'
חבילה של מחמאה (200 גרם)
2.5 כוסות קמח תופח
צבעי מאכל טבעיים
איך מכינים?
1. מפשירים את המחמאה בשביל שתהיה רכה ונוחה לעבודה
2. מערבבים את כל החומרים ביחד- זה שלב שהוא או ממש כייפי או ממש לא לילדים שיש להם קושי בויסות חושי, השוני בין המרקמים והטמפרטורות יכול להיות נעים אבל יכול גם לא- אז תאפשרו להם לבחור.
3. יוצרים בצק רך ונוח לעבודה- אם דביק מדי אפשר להוסיף עד חצי כוס קמח ואם יבש מדי עד חצי כוס מים פושרים אבל לא יותר!
4. מניחים במקרר לחצי שעה
5. אם רוצים לצבוע את הבצק מחלקים אותו לחלקים ושמים בקערה את החלק שרוצים לצבוע. מספיקה טיפה אחת קטנה של הצבע וללוש. אפשר עוד טיפה אבל ממש קצת בכל פעם כדי לא להפוך את הבצק לדביק (הצבע נוזלי)
עכשיו מתחיל הכיף! תיצרו, תגלגלו, בסוכר, בשוקולד, בצבעים, תכינו צורות עם חותכי עוגיות והעיקר- אפשר לטעום תוך כדי!