שבוע שעבר קניתי משחת שיניים טבעית ואחרי שצחצחתי איתה מספר פעמיים סיפרתי לחברה שלי ואמרתי "אין, היא פשוט מעולה! התמכרתי אליה!" הקטנה שלי, שתמיד שומעת ותמיד מודעת- אמרה לי "אמא, זה לא טוב להיות מכורה"
כמה שהיא צודקת!
כמובן שמה שאני ניסיתי להעביר זה שהמשחה מעולה ואני לא רוצה להשתמש באחרת, אבל השימוש במילה 'מכורה' מעלה קונוטציה שלילית, ודוקא אני, שמפקידה כל כך לברור מילים- בחרתי בה להעביר את המסר.
"התמכרות" לפי הפירוש המילוני היא:
שימוש חוזר בכמויות הולכות וגדלות של חומר ו/או התנהגות הגורמים הנאה, אשר מביאים את המשתמש בהם למצב שבו מניעה של שימוש גורמת למצוקה ודחף להשתמש שוב. כלומר, זהו מצב של תלות נרכשת פסיכולוגית וקלינית,בחומר או בפעילות כלשהם.
התמכרות מתאפיינת בהתנהגות כפייתית שנועדה להשיג את אותו גירוי, אשר ממשיכה גם כאשר היא מובילה להשלכות שליליות ובאה על חשבונם של צרכים חשובים אחרים, פסיכולוגיים וגופניים כאחד.
עכשיו בואו ונבדוק רגע את המצב- משחת השיניים מעולה? כן. האם אני חייבת אותה? ללא יכולה בלעדיה? אשתגע אם יחליפו לי אותה? לא. ממש לא. אז האם אני מכורה אליה? ממש ממש לא!
נכון, לפעמים אנחנו משתמשים במילים שליליות בשביל לתאר מצב חיובי כמו :
מתה עלייך
אני מכורה לזה
משתגעת מאהבה.
אבל אם תחפשו את הפירוש של כל אחת מהמילים שאתם אומרים תהיו מופתעים כמה שלילי אתם מדברים. אני לא חולה ולא מתה על הילדים שלי- אני בריאה וחיה עליהם. זה נשמע מוזר בפעמים הראשונות שאומרים את זה אבל זה יותר אמיתי ונכון.
ואני לא מכורה, לא למשחת שיניים ולא לאף מוצר אחר- אם היתי מרגישה שאני לא יכולה בלי משהו היתי צריכה לעצור ולבדוק את עצמי היטב.
כשאומרים שילדים מכורים למסכים- אני אומרת תאתגרו אותם. תנו להם לעשות משהו אחר. תיזמו, תציעו, תיישמו. לא חוכמה רק להתלונן כשבמקביל גם אתם בנייד. לא חוכמה להפנות אצבע מאשימה ולהשתמש במילה קשה כמו "מכורים" כשבעצם זו מראה שלכם.
אז לא אני לא מכורה, וכן זו עוד מילה ששינינו בבית- דיבור מודע הוא ההתחלה של הכל, בחירת מילים היא חשובה ולמילים יש כוח. המון כוח, וכשאני שוכחת- הבת שלי מזכירה לי!